אזכרה

האזכרה כוללת בדרך כלל עלייה לקבר אמירת קדיש, פסוקי תהילים ותפילות מיוחדות. סדר הקריאה ונוסח התפילות משתנה מעדה לעדה.
לאמירת הקדיש דרוש מניין, לצורך כך יש המחשיבים את כל הגברים הנוכחים בבית הקברות, גם אם אינם נוכחים בסמוך לקבר או שומעים אותו.

אצל רוב העדות נהוג לומר באזכרה  את הקטעים הבאים:
תהילים פרק ט"ז (ולמנהג האשכנזים מוסיפים גם את הפרקים צא, קד, קל).

אותיות השם בתהילים מתוך מזמור קי"ט. (המזמור מורכב מקבוצות של שמונה פסוקים שכולם מתחילים באותה אות, לפי סדר הא"ב. קוראים את קבוצות הפסוקים בהם מתחיל שמו הפרטי של המנוח. אמירת פסוקים אלו היא סגולה להצלה מחיבוט הקבר.)

אותיות נ'ש'מ'ה' – קריאת פרקי תהילים מתוך אותו מזמור (קי"ט), לפי אותיות המילה נשמה.

קדיש יתום. נאמר בדרך כלל על ידי בניו של המנוח, או קרוב משפחה אחר, בעל הקרבה המשפחתית הגדולה ביותר בין הנוכחים.

תפילת אל מלא רחמים. בתפילה אנו מבקשים מנוחה נכונה עבור המנוח, בעבור זה שהעולים לקבר מתפללים לעילוי נשמתו ובעבור תרומתם לצדקה.
 

מנהגים
מקובל לנקות את המצבה טרם האזכרה, לטפל בה ולהסיר ממנה אבנים.
בסיום נהוג להניח אבן על הקבר. ניתן להניח אבנים גם על קברים נוספים, שלא נערכה אזכרה עבורם.
מדליקים נר נשמה בסמוך לקבר, על פי הכתוב "נר ה' נשמת אדם".